בואו נדבר על צינורות מפיבר קרבון להעברת מומנטים אם אתם מנסים להעביר כוחות סיבוביים מבלי להוסיף משקל יתר למבנה שלכם, כנראה שכבר בדקתם את האפשרות של שימוש בצינורות מפיבר קרבון. הם מסוגלים לבצע את העבודה שפלדה או אלומיניום לא יכולים – להתמודד עם מומנטים גדולים, תוך שהם נשארים קלי משקל. הסוד נמצא באופן סידור הסיבים אנחנו לא פשוט מרכיבים את הסיבים יחד. העניין הוא באופן שבו הסיבים מסודרים. כדי למנוע מהצינור להתעוות או להישבר כשהעומסים גדולים, אנו מסדרים את הסיבים בזוויות של ±45 מעלות. זו גאומטריה מסוימת שמאפשרת לצינור להתמודד עם מתחים בצורה יעילה. אם הפרויקט שלכם דורש הרבה עיקולים, אנו מוסיפים סיבים בזווית של 0 מעלות. **התוצאה הסופית?**רמת קשיחות גבוהה כמו של צינורות פלדה, אך הצינור נוח מאוד באחיזה. החלק הקשה: הקצוות הבעיה עם פיבר קרבון היא שהוא חזק תחת מתח, אך הוא לא עמיד ללחץ. אם תחברו גלגל שיניים ישירות לצינור מפיבר קרבון, תצטרכו להתמודד עם בעיות רבות. כדי לפתור זאת, אנו מחברים חתיכות של טיטניום או אלומיניום לקצוות הצינור. כך יש לנו משטח קשה שניתן לחבר אליו את הגלגלים, מבלי לפגוע בצינור. **אזהרה:**אל תנסו לחרוט חורים בצינור מפיבר קרבון. זה יפגע בסיבים ויהיה לכך השפעה שלילית על הצינור. אנו יוצרים את נקודות החיבור מראש, כדי שהמבנה יישאר שלם. איפה הם משמשים (ואיפה צריך להיות זהירים) ניתן למצוא אותם במנועים לשימוש בתעשיית האווירונאוטיקה, במכוניות יוקרתיות ובזרועות רובוטיות. היתרון הגדול שלהם הוא שהם מבטלים את האפקט השלילי שנוצר על ידי צינורות מתכתיים ארוכים. התגובה שלהם מיידית. אך יש גם חסרונות. פיבר קרבון הוא שביר. בעוד שצינור פלדה יכול להתעוות או להישבר בתאונה, צינור מפיבר קרבון יישבר מיד כשהוא מגיע לגבול הקשיחות שלו. אין אפשרות למצוא איזון. לכן, צריך להוסיף גורם בטיחותי כדי שהעומסים לא יגיעו לנקודה הזו.